ייצוג מול ממסדים ותאגידי ענק

פעילותו של עורך הדין בייצוג לקוחות מושתתת על שלושה עמודי תווך: נאמנות,  שליחות, צדק. ביסודם של מושגים אלה מושרשת התפיסה, כי עורך דין אינו עובד רק לפרנסתו, אלא ממלא תפקיד חברתי להשגת צדק, מניעת קיפוח ועוולות מצד רשויות ותאגידי ענק. לצורך מימוש ייעוד זה, נכון יהיה עורך הדין לייצג לקוחות פרטיים וציבור רחב כנגד הממסדים הגדולים ביותר – בדבקות, בנאמנות וללא מורא.

משרד עו"ד סביר מיישם תפיסה זו הלכה למעשה מזה עשרות שנים. לעו"ד עמי סביר מוניטין של פורץ דרך בניהול תיקים מורכבים וייחודיים בעולם המשפט הישראלי. פעילותו הנמרצת במישור זה ניכרת בשורת פסקי דין חדשניים בתחומים שונים מול ממסדים ותאגידי ענק.

ייצוג מול בנקים – תחולת "חוק גל" (חוק לשמיטת והסדרת חובות חקלאים לבנקים)

בתחילת שנות ה-90 חקלאים רבים נקלעו למשבר כלכלי קשה עקב חובות אדירים לבנקים ונושים נוספים. משבר זה הוביל לחקיקת חוק גל. חוק גל הסדיר מחיקת חלק מהחובות והסדרת השבת חובות, באמצעות מינוי מוסד בשם "משקם", אליו הועברו תביעות חוב של בנקים נגד חקלאים. דא עקא, ובנוסח הוראות החוק ע"י הכנסת לא נכללו חקלאים שניהלו את עסקם במסגרת  של תאגיד (חברה בע"מ).

עו"ד סביר היטיב לזהות את החסר בהוראות החוק, ופעל בהליך משפטי מול בנק הפועלים, שהגיע לביהמ"ש העליון בדנ"א (דיון נוסף אזרחי) בהרכב של 5 שופטים.

ביהמ"ש העליון בעניין דנ"א 690/94 , קבע, באורח תקדימי, פרשנות לחוק שהוצעה ע"י עו"ד סביר, באופן שזה יוטל גם על תאגידים חקלאיים.

פסק דין זה היטיב עם אינספור חקלאים, וגרע ממאזני בנקים  עשרות מיליונים חובות של  תאגידים חקלאיים.

פסק הדין נלמד בבתי הספר למשפטים כתקדים בתחום פרשנות מרחיבה של הוראות חוק.

דוגמאות לפסקי דין נוספים בהם ייצג עו"ד סביר לקוחות  נגד בנקים:

ת.א. 52669/96 דיסקונט נ' חננאל אהרון – חשיפת מהלכי בנק בניסיון לחייב ערב שהופטר מערבות לחוב כספי. תביעת הבנק נדחתה, והבנק חויב בהוצאות משפט גבוהות בסך של 30,000 ₪.

ת"א 26211/08 (ת"א) סכר נ' ובר תביעה נגד כונס נכסים שמונה ע"י בנק הפועלים למשכנתאות, והוכחת הפרת חובת אי גילוי במכר מקרקעין. נפסק פיצוי נגד עוה"ד של הבנק למשכנתאות בסך של 220,0000 ₪.

ייצוג מול גוגל

החלת אחריות על גוגל לתוכן פרסומי פוגעני העולה מדף תוצאות של מנועי חיפוש
פסק דין פורץ דרך, לראשונה בישראל

לצד שפע היתרונות הגלומים בהנגשת מידע מיידי, המהפכה שחוללה רשת האינטרנט הניבה תוצאות בעייתיות במישורים שונים בתחום זכות הפרט, שמירת שם טוב ומוניטין אישי ועסקי.

כל אדם וכל אתר אינטרנט יכולים להעלות לרשת תכנים, שמנוע החיפוש של גוגל ידאג להנגשתם לציבור הרחב באופן מיידי. נשאלת השאלה, מה קורה כאשר תוכן דף התוצאות הוא שגוי ופוגעני – על מי תוטל האחריות לכך?

לכאורה, התשובה הטבעית היא כי האחריות לא תוטל על גוגל אלא על האתר או האדם שהעלו את התוכן לרשת, שכן גוגל מהווה מנוע חיפוש בלבד, בגדר אינדקס המנגיש מידע, ומתווך בין גולשים המקישים מילת חיפוש לבין תכנים ואתרי אינטרנט.

עו"ד סביר סבר אחרת וטען במסגרת הליכים משפטיים שניהל, כי בנסיבות מסוימות יש להטיל אחריות על מנוע החיפוש בגין תוכן פוגעני או שגוי, הגם שלכאורה מנוע החיפוש עצמו לא "כתב" את התוכן, ועמדתו זו התקבלה.

לראשונה בישראל, בפסק הדין התקדימי בעניין ע"א 4673/15 , נקבעה אחריות של מנוע החיפוש גוגל לכותרת שגויה ומעוולת, שעלתה בדף התוצאות שהציג מנוע החיפוש. פסק הדין זכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בישראל, עשה הדים בעולם ויצר השלכות על מדיניות גוגל. ראו בנושא ראיון עם עו"ד סביר בתכנית הטלוויזיה "שאלה משפטית" בהנחיית עו"ד יוסי כהן.

סוגיה נוספת במהלכי עו"ד סביר מול תאגיד הענק גוגל, נוגעת לנושא זכותו של אדם על שימוש בשמו ובמוניטין שלו ברשת. בפועל, גוגל הפקיע זכות זו כאשר מכר למתחריו של אדם, את זכות השימוש במילות מפתח הכוללות שם וסימן מסחרי שלו, זאת במסגרת שירותי פרסום  ממומנים הידועים בשם : GOOGLE ADWEIRDSS .

אם בעבר היה מקובל לחשוב כי לאדם או לתאגיד יש זכויות יוצרים בשם, בסימן מסחרי או במוניטין, באו מנועי החיפוש האינטרנטיים, ובשם העיקרון של חופש זרימת המידע והתחרות "מכרו" למתחרים שם וסימן היכר מסחרי של אדם/עסק/תאגיד תמורת תשלום בשיטת pay per click. אחת השאלות הקרדינליות שמעוררת המציאות החדשה הינה, האם מנוע חיפוש יכול למכור שם וסימן מסחרי של אדם או חברה למתחריהם, כך שעם הקשת שמו של האחד, תתקבל תוצאת חיפוש הכוללת שם של מתחריו.

עו"ד סביר העלה סוגיה זו לראשונה בישראל על סדר יומו של ביהמ"ש בעניין הפלסטיקאי הידוע ד"ר דב קליין. המוניטין הרב שנקשר לשמו של ד"ר קליין הניע כמה ממתחריו "לרכוב עליו". הם עשו זאת ע"י רכישת מודעות ממומנות מגוגל, כך שגולשים שהקישו במנוע החיפוש את השם ד"ר דב קליין או את צירופיו, הובלו למודעות ולאתרי אינטרנט של המתחרים.

עו"ד סביר ניהל הליכים נגד גוגל ומתחרי ד"ר קליין עד להכרעת ביהמ"ש העליון. הגם שביה"מ העליון לא אימץ את עמדת עו"ד סביר, בסופו של יום גוגל שינתה מתכונת ומדיניות בכל הקשור למודעות ממומנות, ומתחריו של ד"ר קליין חדלו משימוש בשמו.

ראו ת"א 48511-07 , בימ"ש שלום.

ע"א 16965-11—1 , בימ"ש מחוזי ת"א.

ייצוג מול קופ"ח מכבי – תביעה ייצוגית
גביית השתתפות עצמית וכספים בניגוד לדין

מדיניותו של  משרד עו"ד סביר במניעת עוולות וקיפוח, מיושמת בבקשה לאישור תביעה ייצוגית גדולה שהגיש כנגד קופ"ח מכבי. זאת בגין גביית כספים מחולים במחלות קשות וחולים כרוניים, בניגוד לדין.

בדיקת עומק והשוואה בין תכנית גבייה מאושרת, שעל פיה קופ"ח מכבי הייתה אמורה לפעול, העלתה כי במשך שנים רבות חויבו חולים במחלות כרוניות ובמחלות קשות, בחיובי השתתפות עצמית בגין תרופות.

הבקשה תלויה ועומדת בביהמ"ש המחוזי ת"א. אישורה יעשה צדק עם עשרות אלפי חולים כרוניים וחולים במחלות קשות, ששילמו כספים המסתכמים בהיקפים גבוהים ביותר.

 

ייצוג מול עיריות ותאגידים עירוניים

ת"א 1234-09-08 – עמי סביר נ' עיריית ת"א

עו"ד סביר הגיש תביעה נגד עיריית ת"א, אשר הטילה עיקול על חשבונות בנק בטענות חוב ללא מתן התראה ודרישה לפני הטלת העיקול. ביהמ"ש קיבל את תביעתו של עו"ד סביר, וחייב את עיריית ת"א בפיצוי בגין הטלת עיקול שלא כדין.

בעניין 29906-10-14 

בתיק זה נדונה שאלת אחריות החברה הכלכלית של עיריית הרצליה בגין סינוור מזרקורי תאורה, שהוצבו במרינה בהרצליה לנוחות גולשי גלים בים. אור הזרקורים הגיע עד למרפסות דירות בניין "בית מנדרין". ביהמ"ש קבע כי סינוור זה מהווה מטרד בנזיקין בשם "זיהום אורי", ופסק פיצוי לתובעים.

מדובר בפסק הדין הראשון בישראל, הקובע קיומו של מטרד שנגרם מתאורת פנסים, ואשר הוגדר  כזיהום אורי.

נגרם לכם נזק או עוול מצד רשות, ממסד או תאגיד ענק, ואתם חשים בבחינת קטנים כנגד גדולים?

במשרד עו"ד סביר נעשה כל שבאפשרותנו, ונפעיל את כל האמצעים והמאמצים למען תיקון העוול, להוכחת צדקתכם ולפיצוי על הנזק שנגרם לכם. רקורד ההצלחות שלנו בתביעות נגד ממסדים ותאגידי ענק מוכיח שהכול אפשרי.

ליצירת קשר לחצו כאן