דיני אינטרנט

דיני אינטרנט, דיגיטל , לשון הרע וזכויות יוצרים

מהפכת האינטרנט והמציאות המשפטית החדשה

רשת האינטרנט חוללה בשנים האחרונות מהפכה רב מערכתית במכלול תחומי החיים. השפעתה רחבת הטווח שינתה עולמות ויצרה מציאות חדשה. לצד הנגשת אינספור נתוני מידע, שינתה רשת האינטרנט דפוסי חשיבה בנושאים כגון זכויות יוצרים, מוניטין, שמו הטוב של אדם/גוף, זכויות הפרט, דיני הקניין הרוחני ועוד. האינטרנט עשה וממשיך לעשות שינוי בדפוסי התקשורת החברתית, ומציב אתגרים חדשים, שעולם המשפט נדרש להתמודד עימם.

"מכירת" שם וסימן מסחרי במנועי חיפוש

אם בעבר מקובל היה לחשוב כי לאדם או לתאגיד יש זכויות יוצרים בשם, בסימן מסחרי או במוניטין, באו מנועי החיפוש האינטרנטיים, ובשם העיקרון של חופש זרימת המידע והתחרות הם "מוכרים" למתחרים את שמו וסימן ההיכר המסחרי של אדם/עסק/תאגיד תמורת תשלום בשיטת  pay per click. אחת השאלות הקרדינליות שמעוררת המציאות החדשה הינה, האם מנוע חיפוש יכול למכור שם וסימן מסחרי של אדם או חברה למתחריהם, כך שעם הקשת שמו של האחד, תתקבל תוצאת חיפוש הכוללת שם של מתחריו.

עו"ד סביר העלה סוגיה זו לראשונה בישראל על סדר יומו של בית המשפט, בעניין הפלסטיקאי הידוע ד"ר דב קליין. כמה ממתחריו של הפלסטיקאי המפורסם, בחרו "לרכוב" על שמו הטוב והמוניטין הרב שלו. הם עשו זאת באמצעות רכישת מודעות ממומנות מגוגל, כך שעם הקשת השם ד"ר דב קליין או צירופיו, מנוע החיפוש הוביל גולשים למודעות ולאתרי האינטרנט שלהם.

ראו בעניין זה פסקי הדין ת"א 48511-07  בבימ"ש השלום, ע"א 16965-11.11  בביהמ"ש המחוזי ת"א.

עו"ד סביר ניהל הליכים נגד גוגל ומתחריו של ד"ר קליין עד להכרעת ביהמ"ש העליון. הגם שביהמ"ש העליון לא אימץ את דעתו, בסופו של יום חברת גוגל שינתה מתכונת ומדיניות בכל הקשור למודעות ממומנות, ומתחריו של ד"ר קליין חדלו משימוש בשמו.

לשון הרע וזכויות יוצרים

השינויים בדפוסי ההתקשרות בין בני אדם ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, וואטסאפ, טוויטר ואחרות, מעוררים סוגיות של לשון הרע ברשת, גזלת זכות יוצרים על ידי שימוש בתכנים ובתמונות שנחשפו ברשת. בעניין זה עולות שאלות כגון:

• האם אדם שהפיץ תמונות או תכנים כלשהם באמצעות וואטסאפ או בפורומים ברשת, יכול לטעון לזכויות יוצרים על אותם תכנים ותמונות, באופן המגביל את השימוש בהם ע"י אדם אחר?
• האם שיתוף קובץ המכיל תוכן מעוול  שמהווה לשון הרע, מטיל אחריות בלשון הרע?
• האם שיתוף ברשת של תוכן המכיל סודות מסחריים, מהווה עוולה מסחרית?

החקיקה בישראל ובכללה חוק איסור לשון הרע, חוק זכויות יוצרים ופקודת הנזיקין, שחוקקו במאה הקודמת, אינה מספקת מענה חד משמעי ורלוונטי לשאלות אלה ולתהיות רבות אחרות שהולידה מהפכת האינטרנט. מערכות החקיקה והמשפט נדרשות להדביק את קצב התמורות המואץ כתוצאה מהשפעת הרשת הגלובאלית והדינמית ביותר בעולם. מציאות חדשה זו יצרה תחום משפטי חדש ומתפתח, העוסק בדיני אינטרנט ודיגיטל, ובנושאי לשון הרע וזכויות יוצרים ברשת. עו"ד עמי סביר הינו מהחלוצים והמובילים בתחום זה.

עו"ד סביר השכיל לקרוא את המפה החדשה, היטיב להבחין בתמורות, והעמיק בלמידת הנושא המורכב ובמציאת פתרונות למגוון הבעיות שהוא מעלה. עד מהרה היה מעורב בהליכים משפטיים עקרוניים, שהניבו פסקי דין פורצי דרך בתחום האינטרנט והדיגיטל, במיוחד בכל הנוגע לסוגיות לשון הרע וזכויות יוצרים.

כך למשל, בפסק הדין התקדימי בעניין ע"א 4673/15  בו קבע ביהמ"ש, לראשונה בישראל, אחריות של מנוע החיפוש גוגל לכותרת שגויה ומעוולת שעלתה בדף התוצאות שהציג מנוע החיפוש. פסק הדין זכה לחשיפה תקשורתית רחבת היקף בישראל, עורר הדים ברחבי העולם, והשלכותיו ניכרו על מדיניות גוגל. עו"ד סביר התראיין בנושא זה  בתכנית הטלוויזיה "שאלה משפטית" בהנחיית עו"ד יוסי כהן.

דוגמה נוספת מספק פסק הדין המעניין, שהתקבל בתיק בו טיפל משרד עו"ד סביר בעניין ת"א 11451-03-15 בנושא זכות השימוש בתמונות ברשת. זאת  בהקשר למקרה בו החזאי דני רופ פרסם באתר הפייסבוק הציבורי שלו תמונה שהופצה בהודעות וואטסאפ של קבוצת חברים העוסקים בתחזיות מזג אויר. החזאי נתבע בגין הפרת זכויות יוצרים, והתביעה נדחתה לאחר שביהמ"ש קיבל את טענות עו"ד סביר.

זקוקים לייעוץ ולטיפול  בנושאי אינטרנט ודיגיטל, לשון הרע וזכויות יוצרים?
במשרד עו"ד עמי סביר אנו מתמחים ומובילים בתחום, מצויים בפרטים קטנים כגדולים, מיומנים וערוכים לספק ללקוחותינו מענה לשאלות, סוגיות והליכים בביהמ"ש על ידי מתן ייעוץ וייצוג מקצועיים.

ליצירת קשר לחצו כאן